שבעת האספקטים של אימפרוב (על פי ויולה ספולין)

 

משחקים
המשחק יכול לאפשר לנו להכנס לסיטואציות, לצבור טכניקות, להתנהג בצורה חופשית ופתוחה על מנת למצוא פתרונות לבעיה החבויה במשחק. לכל משחק יש חוקים וכל חברי הקבוצה חייבים לפעול על פיהם בכדי לשרת את המטרה.



הסכמה/אי הסכמה
כדי ליצור אווירה של חופש, של יכולת לפתור בעיה בכל דרך אפשרית – יש צורך להתעלם מהדחף שלנו של ה"מה יגידו" והאם נקבל הסכמה לאופן בו בחרנו, חשוב שינתן חופש מוחלט לפתור את הבעיה בדרך בה בחר המאלתר.



עבודה כקבוצה
יש חשיבות גדולה לבחון שהקבוצה בריאה ומתפקדת בצורה שווה, כך שכל יחיד מצליח להתבטא בצורה חופשית ושווה למרות שתמיד יהיה את האחד שיש ביכולתו לתת יותר מהאחרים. שיתוף של כלל הקבוצה והסכמה רוחבית מוציאה מתוך הקבוצה את המתחים ונותנת לה לזרום בחופשיות. בתוך הקבוצה יש להמנע מתחרות, מחיפוש אחר רעיונות טובים יותר משל האחרים, דבר זה עלול להוביל להשוואות, למתחים וחיפוש אחר מלחמות פנימיות, דבר שאינו תורם לקבוצה ויכול להוביל לחוסר בטחון וחוסר יכולת לקבלת רעיונות של אחרים.

הקהל

לקהל יש חשיבות גדולה, ואל לקבוצה לשכוח אותו.

בניגוד לתיאטרון רגיל, באימפרוביזציה לקהל יש חלק

גדול מהחוויה, ולעיתים הוא גם מתנסה

ומשתתף ויש לתת חשיבות גדולה לתגובות שלו.





טכניקות התיאטרון
על השחקן לדעת שיש הרבה דרכים לבצע/להגיב

ואין טכניקה אחת לביצוע, יש להציע לו מפר טכניקות,

אך הוא יוכל לבחור או להחליט לבדו על הטכניקה

(דרך) שהוא יביא. טכניקות מעולם התיאטרון אינן

קדושות וניתן לשלב אותן בצורה בה השחקן מרגיש נינוח.



תהליך הלמידה בחיי היום יום
מכיוון שאין שיעורי בית בלימודי משחק/אימפרוב, חשוב שהמאלתר ישאף רעיונות מהעולם החיצוני לסדנא. המציאות יכולה לספק את החומר הדרוש למאלתר.



פיזיקליזיישן
מדובר בעצם על העולם שאינו וורבלי, התפקיד של המאלתר ליצר ולצייר עולם. לתת מראות עבור הקהל, להעביר רגשות, עצמים שאינם נראים על הבמה. בניגוד לתיאטרון רגיל כאן אין תפאורה, אין תלבושות, דבר היכול להקשות להעביר מקום, מצב. ולכן השחקן צריך להעביר את הפרטין ורק הוא יכול לעשות זאת.

 

25 סצינות מסרטים בהם שולב אלתור