אימפרוביזציה משנה חיים - חדר כושר למוח

מי אנחנו?

חומר מוצק מלא בנוזל שנע בחלל. אנחנו פשוט ממלאים מקום על העולם הזה. זזים מצד לצד, לרוב חוזרים על אותו מסלול. 

מה עושה אותנו שונים אחד מהשני, אחת מהשניה? מה בונה אותנו? מה מגדיר אותנו ומחליט על המסלול אותו ניקח? 

מעבר לנקודת ההתחלה שלנו, המסלול שלנו נבנה על בסיס ההחלטות שבצענו ואיך החלטנו עליהם. אנחנו ורק אנחנו אחראים על מה שיוצא לנו מהפה ואיך הוא יוצא משם.

לחלקנו יש את היכולת להבין סיטואציות מהר ולקבל החלטות נכונות שישרתו את האינטרס שלנו (מה שלא יהיה). יש גם את היכולת לשלוט על הפה, לבחור את התשובה הנכונה ביותר בתוך סיטואציה ועם טיימינג נכון, שפת גוף וטונציה נכונה.

לרוב אלה הדברים שמגדירים אותנו ומי שנהיה. איך נתפס בעיני הסביבה.

אם רק נדע מה המטרות שלנו, יכול להיות שאלה מטרות חיים או אפילו מטרות נקודתיות כמו אותו אתגר שכרגע עומד בפנינו וצריך יכולת להבין מה הבחירה הנכונה עבורנו בזמן הקצר ביותר והדרך הנכונה ביותר לפעולה על מנת להשיג את המטרה. אילו רק היתה לנו את אותה יכולת - הדבר יכול לשנות עבורנו את החיים.

יש דרך לשפר את אותן יכולות. אני יודע.

כי זה שינה לי את החיים

לא הגיוני שכולם יודעים על חדרי כושר שיכולים לשפר את מי שאנחנו ברמה הפיזית ומעטים שמעו על חדר כושר למוח שיכול לחדד ולהביא אותנו למקומות שלא ידענו שיש לנו את האפשרות להיות בהם.

כל אחד שבקושי מצליח לרוץ מאה מטרים יודע שאם יתאמן הוא יוכל לרוץ עשרה קילומטרים. 

אותו דבר יעבוד עם אימפרוביזציה על בטחון עצמי, ביטוי עצמי, חשיבה מהירה ונכונה, הקשבה, מיומנויות שיחה, יצירתיות ועוד.

אני חוויתי את זה על עצמי ובמשך למעלה מעשרים שנה אני רואה התפתחות של תלמידים ותלמידות שעשו מהפך ממי שהיו לפני האימונים. אמנם מי שיביט עליהם לא יראה גוף מוצק יותר או קוביות בבטן, רבל מספיק שיחה קצרה איתם בכדי לראות באיזה חלקים במוח התחזקו.

קראתי הרבה ספרים ומאמרים, אבל לא התייחסתי אליהם עד לאחרונה שהבטתי על תלמידים בפריזמה שונה. מעבר לאווירה ולצחוק שמתלווים לפעילות יש את השינוי שהוא צועק. לאורך כל השנים באו אלי חניכים שאמרו שזה עזר להם בהרבה נקודות בחיים וזה כלי נהדר. שלחו לי מכתבי תודה. הבחירה שהיתה לי בתוך חיי העמוסים היא להסמיק ולהגיד שזה ממש מחמיא ותודה ששיתפת אותי בזה.

שם זה נעצר.

אנחנו יכולים לאמן את המוח שלנו לבצע פעולות אוטומטיות בלי להתאמץ יותר מידי. בדיוק כמו נגן גיטרה שעיניו רואות שמות אקורדים והאצבעות מתיישרות לפוזיציה הנכונה בלי צורך לחשוב על זה. המוח שלנו יוביל אותנו על הכביש המהיר לפתרון וזה על בסיס זכרון העבר לבחור את הטקסט הנכון ולהוציא אותו באופן המדויק ביותר מהפה. הקשרים במוח יתחזקו כך שלצד היצירתי יהיו יותר גשרים לצד השכלתני והדרך לפה תהיה יותר בטוחה בעצמה, וכמו בריקוד מתוזמן לקצב המוזיקה, המילים יקפצו מהפה במהירות, הקצב והבעות הפנים המושלמות לאותה סיטואציה.

כמו אותו גיטריסט שיושב שעות ומתמקצע בקשר בין המוח לתנועות אצבעותיו כך כל אחד ואחת יכולים להתאמן על הקשר בין המוח לבין ההחלטות כיצד לפעול במצבים שונים.

לגיטריסט רגע האמת הוא על הבמה באולם ההופעות והרי כל אחד מאיתנו נמצא כל הזמן על הבמה ואולם ההופעות שלנו הם החיים.