מדריך לניצול נכון של סדנת אימפרוב

 

1. להשתתף – אל תוותרו לעצמכם. אל תגידו "אני לא טוב כמוהו", "אני בטח לא אצליח", כי אז ניתן לדעת בוודאות שבאמת לא תצליחו ובטח שלא תצליחו להפיק מהסדנא את המיטב ולהשיג את המטרות לשמן הגעתם. תמיד תזכרו שלהכשל זה חלק מהתהליך, חלק מהדרך להשתפר ולעיתים קשה להאמין שהרבה יותר קל לבצע את התרגיל כשנמצאים במהלכו מאשר כשיושבים כצופים מהצד.

2. ריכוז – אל תתנו לחלל הריק ולקהל לבלבל אתכם. מרגע שאתם מתחילים בתרגיל אתם חייבים להיות בפוקוס אך ורק בפרטנר ובסיטואציה. גם למומחים הגדולים באימפרוביזציה יהיה קשה לבצע תרגיל באופן מדוייק כשמשהו אחר נמצא אצלם בראש והם אינם מרגישים שהם נמצאים במקום בו הסצינה מתרחשת והם אינם מרגישים שהם הדמות המדוברת. כשאתם עולים לשחק, תתנתקו מהכל ותכנסו לתוך הסיטואציה. נצלו את תרגילי החימום בכדי להכנס למקסימום ריכוז, לשם כך הם מבוצעים וכל תרגיל מותאם לתרגילים שיבוצעו באותו מפגש. ניתן לראות בבירור את הקושי לבצע תרגילי אימפרוב למי שאיחר ופיספס את התרגילי חימום.

3. אל תפסיקו לאלתר – בכל מפגש בסדנא יהיו לא מעט רגעים בהם תשמשו כקהל, כצופים מהצד על הסצינות והתרגילים שיבצעו חבריכם. זה בדיוק הרגע בו אתם יכולים לבחור אם להיות קהל פסיבי שכל מטרתו היא לקלוט את המתרחש או לשמש כקהל אקטיבי שבכל רגע נתון מדמיין שהוא זה שמשחק כרגע על הבמה, ובכל רגע לחשוב מה הוא היה עושה בסיטואציה שכרגע נוצרת אל מול עיניו. אם תבחרו באופציה השניה תוכלו לנצל את הסדנא באופן מקסימלי ותשארו חמיה ורעננים כשיגיע תורכם לשחק. המוח שלכם יהיה מוכן לכל הפתעה שתגיע מכיוונו של הפרטנר שלכם כי הוא לא הפסיק לרגע להיות במצב של קליטה ושידור.

4. לא להרוס לאחרים – בהמשך לסעיף הקודם, השידור חייב להשמר בראש ולא לעבור לפה ומשם לחלל החדר, ובמילים אחרות, אם יש לכם רעיון נהדר או כיוון שאתם חושבים שיהיה מוצלח, וזה בזמן שאתם משמשים כקהל, תשמרו אותו לעצמכם. כל מילה שתוציאו מפיכם תשבור את הריכוז ואת המבנה העדין של החברים שכרגע מתרגלים ומאותו רגע אתם לקחתם לעצמכם את הרשות לשנות ויותר מזה לפגוע בתרגיל המוצג כרגע על הבמה. כל מילה שתזרק באוויר תתקע בראשם של השחקנים ותחסום להם את הדרך ליצור לבד. אולי קיים סיכוי שקריאת ביניים תעזור לאותה סצינה, אבל היא לא תעזור לשחקנים להשתפר ולהתאמן על יכולות האלתור שלהם.

5. לא לחשוב מהכסא – עוד רגע מגיע התור שלכם לעלות ולתרגל, ואתם מוצאים את עצמכם מתכוננים, חושבים מה תגידו, איך תגידו ואיך תגיבו, מה יהיה הקונפליקט ואיך יגמר הסיפור. מה שאתם עושים כרגע שייך ל"סדנת הכנה מראש" ולא יתרום לכם לענות על הצורך בשיפור החשיבה המהירה. אתם לא תצליחו ליהנות מהקסם בו צץ רעיון עליו לא יכולתם לחשוב שניה לפני, ליהנות לאלתר, להשתפר ולנצל זאת לאחר מכן בחיים מחוץ לסדנא. חשוב לציין שרוב משחקי האימפרוביזציה לא מאפשרים הכנה מראש וכמעט בכולם הכנה מראש של משתתף לא תעזור לו כי מולו עומד פרטנר שמסובב לו את כל הרעיון עליו חשב מראש מה שכרגע מעמיד את זה שהכין את עצמו מראש במצב של קבעון כשהוא עדיין תקוע ברעיון המקורי שלו שכעת קשה לו להוציא אותו מהראש.



6. לא לנסות להצחיק – על מנת שתוכל לאלתר יותר טוב, אתה אמור להשתפר בלא מעט תחומים, אבל אף אחד מהם לא קשור להצחקת הקהל. לעיתים נראה שהצלחת התרגיל תלויה בכמות הצחוק הנשמע ברקע, אך הרצון להצחיק רק יכול להוציא את המתרגל מפוקוס. לאורך התרגיל הריכוז שלו הולך ל – "מה אני יכול להגיד שיצחיק אותם" מאשר "מה אני יכול להגיד שיקדם את הסיפור וישמור על הכללים של המשחק". איבוד הריכוז גורם לאיבוד הקשבה ומשם הסצינה מאבדת גובה ויכול להיות שאותו משתתף קיבל לרגע צחוק רועם של הקהל אבל הוא איבד את האפשרות לנצל את אותו תרגיל שיועד לסדנת אימפרוב ולא לסדנת הומור. ברוב המקרים אם תרגיל יבוצע באופן נקי, יעמוד בכללי המשחק והמתרגלים יבצעו אותו כראוי, הצחוק יגיע באופן אורגני. הקהל יצחק כשיזהה אלתור מפתיע, רעיון שנון שעלה בתוך הסצינה שאף אחד לא ראה אותו מגיע וברור שהוא מאולתר. המצב שונה כמובן כשאימפרוביזציה היא חלק מהופעה למטרות בידור ולא כחלק מסדנא שמטרתה שיפור היכולות ולא קבלת תשואות מהקהל.











​