סדנא לעולם העסקי

שיפור תהליכי עבודה בארגון

​

​

תשכחו מבוסים וחפ"שים. ארגונים כיום אינם נשלטים ממוח של מי שעומד בראש הפירמידה. הארגון כולו הוא מוח שכל העובדים בו, מפקיד הקבלה ועד הנשיאה מתפקדים כנוירונים במוח אחד, ואין תרומת האחד עולה על זו של משנהו.

​

נכון, זה מסבך את המנהלים בדרגים השונים, אבל אם ישימו את האגו בצד יווכחו לדעת ששיטות אלתור מביאות תועלת לארגון כולו וגם לכל העובדים בו, בנוסף לתוצאות חיוביות אחרות כמו העלאת הלכידות ויצירת אמון.

​

חל"ש זה חזק. חשיבה לא-שגרתית (חל"ש, או בבטוי הלא אלגנטי: חשיבה מחוץ לקופסא) עשויה לפרוץ נתיבים חדשים בדרכי ההתנהגות והבצוע  של תהליכים. מנהלים שמורגלים בדרך אחת, גם אם מסורבלת, לבצוע תהליך מסוים, יתכן שיהיו מונעים לחפש דרך קלה יותר למשמע שאלה של עובד פשוט, חובב טבע, שיזרוק את האבחנה "אבל מים תמיד מחפשים את אפיק הזרימה שההתנגדות בו מועטת". כלומר, יש חשיבות רבה לתפקידי שני בנים מההגדה: תם- שצריך להסביר לו, ותוך כדי הסבר מצליחים להבין שבעצם, יש אפן טוב יותר לעשות משהו שעושים בצורה מסוימת שנים. גם זה "שאינו יודע לשאול" ויש לדובב אותו, עשוי להביא את המדובבים או המסבירים לחל"ש.

​

​

אלתור וחל"ש אינם ענין שיש לדחות לאחר שעות  העבודה. פסיכולוגים מנהליים גלו כי העובד השגרתי הנגש לתחלת מלאכת יומו מעדיף לבצע תחלה את המטלות ה"מתוכנתות", כלומר, אלה שהוא יכול לעשות בעינים עצומות ואינן מצריכות אותו לחשיבה. כאשר הוא מסיים מטלות אלה ועליו להתחיל במטלות הלא-מתוכנתות, הוא כבר עייף וכושר החשיבה שלו ירוד. לפיכך,יש להציע לעובדים שיקבעו על פי נסיונם את סדר הבצוע של המטלות השונות. יתכן שיהו כאלה שירצו להתחיל בשעה של מטלות מתוכנתות כי בשעה 8 או 9 בבקר הם עדיין אינם ערים מספיק.

 

 

אולי יהיו כאלה שיגידו "אני מגביר טורים רק אחרי ארוחת צהריים", אבל חשוב שכל אחד ימצא לעצמו הסדר הנכון, יתמיד בו, ויבחן לארך זמן אם אין צרך לשנותו.

​

אפשר לשלב סשן של אלתור בישיבת צוות, לא משנה מתי היא נערכת. עדוד יצירתיות יכול להיעשות גם באמצעות קריאה או המחזה של קטע מספור נונסנס, או משחק השלמת ציורים. הרעיון הוא לרדת מהאוטוסטרדה של החשיבה התהליכית אל השדות הלא-ממופים שמסביבה, ואז, כשם ספרו של תיאודור גייזלר(ד"ר סוס) "אִם יוֹצְאִים מַגִּיעִים לִמְקוֹמוֹת נִפְלָאִים!"